מה זה טיפול ABA?
ABA הוא שיטת הוראה ושינוי התנהגות לילדים (ולפעמים מבוגרים) עם אוטיזם.
זה אומר "ניתוח התנהגות יישומי" (Applied Behavior Analysis).
במילים פשוטות: אנחנו מסתכלים בקפידה על מה שהילד עושה ועוזרים לו ללמוד דברים שימושיים (לדבר, לשחק עם אחרים, להתלבש, לשבת בשקט ליד השולחן וכו'), בזמן שאנחנו מפחיתים בהדרגה התנהגויות בעייתיות (לצעוק, להכות את הראש, לברוח).
זה לא תרופה ולא "טיפול באוטיזם". זה ללמד כישורים שהילד לא יש לו או יש לו מאוד מעט מפותחים מסיבה כלשהי.
מי באמת צריך ABA?
קודם כל — ילדים עם אבחנה של "הפרעת ספקטרום אוטיסטי" (ASD).
זה במיוחד עוזר אם הילד:
- כמעט לא מדבר או לא מדבר בכלל אחרי גיל 3–4,
- לא עושה קשר עין, לא מגיב לשם שלו,
- לא משחק עם צעצועים כמו ילדים אחרים,
- מפחד מאוד ממקומות חדשים או אנשים חדשים,
- לעתים קרובות עושה התקפי זעם, מכה את עצמו או אחרים,
- לא יודע להתלבש לבד, לאכול בכפית, לבקש ללכת לשירותים.
אם לילד יש אוטיזם קל (לפני זה קראו לזה תסמונת אספרגר), הוא מדבר טוב והולך לבית ספר רגיל — יכול להיות שהוא לא צריך ABA בכלל או רק קצת.
מתי הכי טוב להתחיל?
ככל שיותר מוקדם, יותר טוב. האפקט הגדול ביותר הוא אם מתחילים בגיל 2–4.
המוח מאוד גמיש בגיל הזה, כישורים חדשים "נדבקים" מהר.
אם מתחילים בגיל 6–7 או מאוחר יותר — גם יהיה התקדמות, אבל יותר איטית ופחות משמעותית.
כמה שעות בשבוע צריך?
לפני זה חשבו שחובה 30–40 שעות בשבוע במשך 2–3 שנים ברצף.
עכשיו (לפי מחקרים מ-2023–2025) הוכח:
- 15–25 שעות בשבוע — עובד מצוין,
- אפילו 10–12 שעות בשבוע נותנות תוצאות טובות אם המפגשים איכותיים וההורים עוזרים פעיל בבית.
הדבר החשוב זה לא כמות השעות, אלא שהמפגשים יהיו סדירים ויעשו נכון.
איך המפגשים עובדים?
מלמדים את הילד שלב אחר שלב, בצעדים קטנים.
דוגמה: ללמד לבקש מים.
- שלב 1 — הילד מראה כרטיס עם מים → מיד נותנים לו לשתות + משבחים.
- שלב 2 — אומר "מ" או "מים" → מיד נותנים לו מים + משבחים הרבה.
- שלב 3 — אומר "תן לי מים, בבקשה" בחיי היומיום.
כל מה שהילד עושה נכון מתגמל מיד (צעצוע, ממתק, חיבוקים, סרטים מצוירים — מה שהוא אוהב).
כשהוא עושה משהו לא נכון — מתקנים בעדינות, אבל לא נוזפים ולא מענישים (ABA המודרני לא משתמש בעונשים בכלל).
המפגשים יכולים להיות:
- ליד שולחן (גישה קלאסית),
- בזמן משחק, טיולים, בחנות — מה שנוח יותר לילד (זה עכשיו הסגנון הכי פופולרי ויעיל).
אילו תוצאות אמיתיות נותן ABA? נתונים אחרונים מ-2023–2025
- 70–80% מהילדים מתחילים לדבר (לפחות משפטים פשוטים) אם התחילו בלי לדבר.
- 60–70% מהילדים מראים הפחתה משמעותית בהתקפי זעם ותוקפנות.
- בערך מחצית מהילדים אחרי 2–3 שנים של מפגשים אינטנסיביים יכולים ללכת לגן ילדים או בית ספר רגיל (עם או בלי תמיכה).
- ה-IQ עולה בממוצע ב-15–20 נקודות (זה הרבה).
- הילדים לומדים להתלבש לבד, לאכול, ללכת לשירותים, לשחק עם אחרים.
המחקרים הכי עדכניים מראים: אפילו 12–15 שעות בשבוע + עבודה עם הורים בבית נותנים כמעט אותן תוצאות כמו התוכניות הישנות של 40 שעות.
האם זה נכון ש-ABA מזיק ו"שובר" ילדים?
זה הבלבול הכי גדול.
- בשנות ה-60–70 באמת היו שיטות קשות (צעקות, לפעמים הלם חשמלי). זה אסור בכל העולם מזמן.
- ABA המודרני (אחרי שנות ה-2000, ובמיוחד אחרי 2020) זה לגמרי שונה. עונש אסור, נותנים לילד בחירות, לוקחים בחשבון את האינטרסים שלו, עוקבים אחרי הרגשות שלו.
- כן, כמה מבוגרים אוטיסטים שעברו ABA הישן בילדות אומרים שזה היה קשה ומפחיד. החוויה שלהם אמיתית וחשובה.
- אבל ילדים שמשתתפים בתוכניות מודרניות אומרים שהם אהבו ב-95% מהמקרים (יש מחקרים ששאלו ילדים שכבר גדלו).
הדבר המפתח זה לבחור מומחה טוב ש:
- יש לו תעודה BCBA או לפחות RBT + פיקוח,
- לא מכריח את הילד לשבת ליד שולחן במשך שעות אם הוא בוכה,
- מלמד את ההורים ועובד בחיי היומיום של הילד.
יתרונות וחסרונות במילים פשוטות
יתרונות:
- השיטה הכי נחקרת בעולם (אלפי מחקרים).
- באמת עוזר לילדים ללמוד לדבר ולחיות יותר רגועים.
- עוזר אפילו לילדים עם אוטיזם חמור ופיגור שכלי.
חסרונות:
- יקר (אם זה מרכז פרטי).
- דורש הרבה זמן מההורים.
- לא כל המומחים שווים באיכות.
- הילד יכול להתעייף אם התוכנית לא מעוצבת נכון.
מה לבחור אם ABA לא מתאים?
יש שיטות טובות אחרות:
- גישות חצי-ABA (ESDM, "מודל דנבר") — כמעט כמו ABA, אבל עם עוד יותר משחק ויחסים.
- Floortime (DIR) — רק משחק על הרצפה, בלי כרטיסים.
- PECS — הוראה באמצעות כרטיסים עם תמונות.
- קלינאות תקשורת + ריפוי בעיסוק + סוציאליזציה קבוצתית.
לעתים קרובות הכי טוב זה שילוב: קצת ABA + שיטות אחרות.
בקצרה: שווה לנסות?
כן, שווה, במיוחד אם הילד בן 2–6 והוא מדבר מעט או מאוד חרד.
נסו 2–3 חודשים עם מומחה טוב — מיד תראו אם זה מתאים לילד שלכם או לא.
אם לילד נעים, הוא מחייך, נמשך למטפל — תמשיכו.
אם הוא בוכה כל פעם ולא רוצה — חפשו מומחה אחר או שיטה אחרת.
הדבר החשוב זה שהילד ירגיש נוח ושגם ההורים לא יתישו את עצמם.
אם אתם צריכים קשרים של מרכזים מהימנים או מומחים בעיר שלכם — כתבו לנו, נוכל לעזור לכם למצוא.